חנוכה הגיע.
יחד עם הלביבות (יאממי...) הסופגניות (עדיף שלא אגיד כלום...),
הסביבונים, הנרות והחנוכיות, מגיע גם המופע שאני מחכה לו מאז הקיץ.
מי שעוקב אחרי יודע שאני חולה על ריקוד, ושהפכתי עם השנים לגרופית של
המופעים של "זוז במחול".
לא, אני לא נצר לשושלת רקדניות עדינות וענוגות (ההיפך הוא הנכון)
לא, אין לי רקדנית בבית (ואפילו לא רקדן)
לא, אני לא רוקדת (למרות שזה בראש ה-TO DO LIST שלי. חכו חכו...)
זה פשוט עושה לי טוב לראות ולחוות מופעי מחול, מכל הסוגים ומכל הסגנונות.
והמופעים של הרקדנים ממודיעין תמיד עושים לי אקסטרה טוב על הלב, לדעת שהם משלנו,
וצומחים ממש כאן, מעבר לכביש ואולי מעבר למסדרון ממני.
פעמיים בשנה יש מופעי פרמיירה מושקעים על הבמה של היכל התרבות, עם
מקומות מסומנים ומופע ארוך עם הפסקה באמצע. ופעם בשנה יש מופעים לגמרי בחינם, שפתוחים לכולם. המופעים, שמתקיימים באולם ספורט בעיר, פחות מעונבים וחגיגיים, אבל עדיין מושקעים ומתוקתקים, הריקודים תמיד מפתיעים ומלהיבים, תמיד מקפיצים
ומשמחים, באורך הנכון ובקצב הנכון, ותמיד משאירים לי טעם של עוד.
במופע חנוכה 2017 של "זוז במחול" היו שישה מופעים שונים,
והבחירה ביניהם הייתה קשה.
כיון שהשנה מהרתי להדלקת נרות רב-דורית משפחתית (היוש, אמא! הסופגניות
אשל יצאו לך מהמם!), בחרתי להגיע למופע מוקדם, בו ככבו הרקדניות.ים הצעירות.ים, לצד הרקדנים.ות הבוגרים.ות.
היו שם ריקודים מהמזרח
ומזכרת משנות השישים
קטנטנות מתוקות כמו סוכריות, בשמלות ורדרדות
או בצבעי הקשת
בגד שהזכיר לי סרפן (איפה הן הבחורות ההן, באמת?)
וגם בגדי קסם, שהשתנו תוך כדי הריקוד מבורדו לזהב
היו רקדניות יפהפיות בכל הצבעים ובכל הגדלים, וריגש אותי לראות
שהסולניות לא נבחרו על פי המידות שלהן, אלא על פי מידת הכשרון. שאפו!
הם בצעו בעיטות לא הגיוניות באוויר
שפגטים מושלמים
הרקדנים בטאו את עצמם באמצעות כל הגוף (כולל הבעות הפנים), וכמו שחקנים, בעצם ספרו לנו סיפורים
והיה המון המון אור!
הבהרה: את התמונות בקשתי וקבלתי מ"זוז במחול"
