מופע החנוכה שהחזיר לי את החיוך לפנים

חנוכה היה כאן לפני רגע, וזה סימן שגם הלכתי למופע חנוכה חינמי של "זוז במחול" במודיעין.

מי שמכיר אותי (וגם מי שעוקב אחרי כאן) כבר יודע שריקוד עושה לי טוב על הנשמה.

אני אוהבת מחול מכל הסוגים, ומשתדלת ללכת למופעים - בלט, מודרני וגם פולקלור - כשיש משהו טוב.

אבל כשילדים רוקדים, זה תמיד מרגש אותי ברמות!

יש משהו בלראות את הבוסריות ההתחלתית המקסימה, ולעקוב אחרי ההתפתחות של הילדים האלה, שנה אחר שנה.

אני אישית מגיעה למופעים של "זוז במחול", כדי לעקוב אחרי בת של חברה, אבל כבר מזהה את הפנים של חלק מהרקדנים (את הרקדנים קל לזהות. הם לא רבים. אבל גם מקרב הבנות כבר יש כמה פרצופים שהפכו למוכרים.)

אני רואה את השינויים הגופניים, לצד השיפורים בטכניקה וביכולות. איך ילדה שבשנה שעברה תפסה לי את העין וכבשה לי את הלב בחוג של רקדניות פצפוניות עם חצאיות 'טוטו' ורדרדות, השנה כבר גבהה קצת, התנועות שלה התעדנו, הסגנון שלה התבגר והריקוד כבר קצת יותר מורכב.

אז כשריח הסופגניות החל למלא את קניון עזריאלי, אי שם בחודש נובמבר, זה היה האות שלי לשריין לעצמי כרטיס (חינם) למופע חנוכה של ה"זוזים" בעיר של המכבים.

השנה היו 5 מופעים לבחירה, שנערכו ביום האחרון של חג החנוכה, בין ארבע אחר הצהריים ועד עשר בלילה. בכל מופע הופיעו קבוצות אחרות, עם סגנונות מחול אחרים (ג'אז, היפ-הופ, פלמנקו, ברייקדאנס, מחול ישראלי, בלט ומחול מודרני. שכחתי משהו?).

כל מופע נפתח בהדלקת נרות מסורתית וקצת שירים, אבל לא באנו לשיר, באנו לרקוד...

אז איך מעבירים במילים רגשות ותנועות? אני לא יודעת. אני יכולה רק לספר שראיתי המון תלבושות, והמוני ילדות (וגם כמה ילדים), מאופרות, מסורקות וממורקות, ומאד מאד נרגשות לקראת המופע הראשון שלהן השנה.

המופע הזה, כך נאמר לנו בפתחו, מסכם את הפעילות וההישגים של הרקדנים ברבעון הראשון של השנה, ולמרות שעברו רק 3 חודשים מתחילת השנה, מה שראינו היה כל כך יפה!!!

בחג שכולו סופגניות, לביבות וארוחות כבדות, נחמד לראות ילדות מתנועעות בקלילות, ועם חיוכים רחבים מאוזן לאוזן.

בחג שכולו מופעי ענק והוצאות אינסופיות, כיף לדעת שיש מופע מושקע ואיכותי, ברמה גבוהה מאד, ולמרות זאת, לא עולה אגורה!

בתקופה שבה נראה שהעולם שלנו השתגע, כולם כועסים, חוששים, מביישים ברשת ומעליבים בכנסת, מרגיע לראות את דור העתיד עוסק בפעילות גופנית, באמנות כל כך אסתטית ויפה, ובאחדות של כל כך הרבה רקדניות, שהתנועות של כולן מתואמות ומתוזמנות, והן מתקשרות זו עם זו ועם הקהל שבא לראות אותן במבטים ובחיוכים.

בתקופה האחרונה קצת נואשתי ממה שקורה סביבי. הישיבה הזאת ביציע של עירוני א' ((אגב, יש אולי דרך לחמם את כיסא המתכת הזה, שגורם ליושבת עליו לחלום על ביקור בשירותים??)), בין המוני אחים, חברים, הורים, סבתות וסבים, החזירה לי את האמונה שיש עוד פשטות, יש עוד יופי, יש עוד אחווה, ויש עדיין את רוח חג החנוכה.

לא, לא הבסת היוונים, ולא מעטים מול רבים... 

אלא אחדות, אמונה ואור. 

וכמובן עם הרבה מוזיקה ותנועה...

כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה!

עוד מופע חנוכה יפה ומושקע עשה לי את היום, והחזיר לי את החיוך לפנים (לפחות עד למהדורת החדשות הבאה...).

נ.ב. התמונות מדף הפייסבוק של "זוז במחול": https://www.facebook.com/zoozdance1

חנוכה בעיר החשמונאים

קוראים לזה שגעת?
קוראים לזה טגנת!

ריח הטיגונים לא בא לי טוב השנה.
אז החלטתי לצאת קצת לחיק הטבע, על אף הקור הנורא הזה, שחודר מבעד לעצמות. להפתעתי, גיליתי שבחוץ הרבה יותר נעים מאשר בפנים.

אז אספתי את מעט הצאצאים שעוד מוכנים להראות אתי בציבור, ויצאתי למסע בארץ החשמונאים עם "מודי".

מכירים את הדמות החמודה הזאת, שפתאום צצה על שלטים ברחבי העיר מודיעין?

מתברר שאפשר לסייר באתרים הסטוריים בעיר, ולקבל הסברים מהחשמונאי הפרטי שלנו.
חפשו אותו בתוך העיר ובגבעות שסובבות אותה.

למיטב הבנתי, ישנם 14 מסלולים שונים, ביניהם גבעת שר, גבעת התיתורה, גבעת ברפיליה, גבעת הברושים, חרבת חרובה, חרבת ענבה, חרבת נכס, פארק ענבה, אום על עומדאן ועוד...

ואם תרצו עוד פרטים, קבלו:
http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID=304_199