הם זן נדיר!

הרגע לו חיכיתי הגיע! בסוף יום משוגע, הגיע הרגע המתוק הזה של ישיבה בכסאות האדומים והרכים של היכל התרבות, מול מסך הקטיפה האדום, והתנתקות מוחלטת מכל ההוויה.

אחרי בלאגן בעבודה, בלאגן בבית, בלאגן בכביש, בלאגן בחנייה, הגיע הרגע – הפרמיירה של "זוז במחול".

היו שלושה מופעים השנה, אחד של הלהקות הצעירות ושניים של הלהקות הבוגרות. אני בחרתי ללכת למופע האחרון מביניהם. אם היה מסתדר לי עם הלו"ז, אולי הייתי הולכת לשניים, או אפילו שלושה. אני אף פעם לא מתעייפת ממה שיש להם להציע.

ההמולה בחוץ עברה פנימה כשהכרוז הודיע שמתחילים. ההתרגשות גאתה ומחיאות הכפיים לסגן ראש העיר מויש לוי, שישב אתנו בקהל, עברו למחיאות כפיים לילדים שהסתתרו, נרגשים, מאחורי המסך.

התוכנייה כבר לא מודפסת, אלא נמצאת אצלי בטלפון, ובכל רגע אפשר להציץ בטלפון ולדעת כל מה שרוצים לדעת על הריקוד - שמו, שם הכוראוגרף, שם הלהקה ומאיזו חטיבה היא. אני מתאפקת לא להציץ, להשאיר עוד רגע של חוסר ודאות, ולתת לציפיות לגאות.

זו התוכנייה של המופע שאני הייתי בו: תכנייה זן נדיר

כשכבו האורות, נגלה לנו העולם הקסום של להקות המחול הבוגרות של "זוז במחול" במופע "זן נדיר". ותאמינו לי, הם באמת זן נדיר! איך כבר מעל שני עשורים הם ממשיכים לחדש, להפתיע, לסקרן ולרגש?

מי שמכיר אותי יודע, שאני יכולה להתרגש עד דמעות מריקוד. טוב, אל תסחפו, לא בריטני ספירס רוקדת בקליפ, אבל נער ונערה רוקדים לצלילי בלאדה יכולים לרגש אותי לא פחות מסרט וספר, מלידת תינוק או יום הולדת של אדם אהוב. כי יש משהו במחול שמבטא את כל הרגשות ביחד - בצורה לא מילולית, כשכל איברי הגוף מעבירים את המסר באופן מושלם.

אבל יש הרבה מעבר לתנועות ומחוות גוף. יש מבע פנים, מבט בעיניים, יש חיוך או צעקה, שמבטאים מנעד רחב של רגשות, בלי לומר מילה.

הרקדנים במופע היו תלמידי תיכון, חיילים וסטודנטים, ושייכים ללהקות יצוגיות מארבע חטיבות של "זוז במחול" – ג'אז, מחול, ג'אז-מודרני, היפ-הופ. יש רקדנים ורקדניות שראיתי ביותר מלהקה אחת. כנראה יש כאלה שקשה להם, כמוני, לבחור את הסגנון המועדף עליהם.

בזה אחר זה הם עלו וירדו על הבמה.
עם אביזרים או בלי,

בכל פעם ריקוד יחיד ומיוחד,

עם כוריאוגרפיה יחודית,

במקצב שונה,

עם מוזיקה אחרת,

בתלבושות משתנות,

סולו או בקבוצה,

לכל ריקוד סיפור חדש,

בכל ריקוד מערכת יחסים אחרת מתרקמת,

בתלבושות זהות או מגוונות,

בכל ריקוד הפתעה, קטנה או גדולה,

וכל ריקוד בורא עולם חדש על הבמה.

בהפסקה ההורים סביבי סיפרו כמה הילדים התרגשו לקראת המופע, ושכמעט ולא ראו אותם בבית בתקופה האחרונה, ושמעתי את הגאווה ואת השמחה של ההורים, שהילדים שלהם לא דבוקים למסך כל יום, לא מסתובבים בפארקים כל ערב, ולא מחפשים ריגושים במקומות רחוקים. 

בלב מודיעין יש מפעל שמושך אליו אלפי ילדים וילדות בכל שנה.
כמו פרח מיוחד, שמושך אליו את הפרפרים. פרח נדיר. זן נדיר!

*כל התמונות באדיבות "זוז במחול". תודה לכם על שיתוף הפעולה!
כל התמונות מהמופע השלישי - "זן נדיר". התמונה האחרונה מהמופע הראשון - "ריינבו".