הנאה בערבון בלתי מוגבל

אני דנה, ויש לי וידוי:

ראיתי את ההצגה "המוגבלים", ובא לי לראות אותה שוב

יש לי מנוי להיכל התרבות של מודיעין מהיום הראשון.

כמי שאוהבת תאטרון, אבל לא יודעת אף פעם לבחור מה לראות, נוח לי שמחליטים עבורי.

את היום, השעה והכיסא בחרתי כבר מזמן. הם בוחרים לי את ההצגה, ולי רק נשאר לכתוב ביומן, ולא לשכוח להגיע ביום ובשעה הנכונה.

אני אוהבת את הציפייה לקראת המופע, את ההתרגשות שבאה לפני אירוע, את ההתארגנות ליציאה בערב, את ה'מינגלינג' שלפני ההצגה, הפגישות המהירות והחלפות המידע החטופות על המדרגות, את הציפייה כשנכנסים לאולם ורואים את התפאורה שעל הבמה, את המתח שיש באוויר כשהאור מחשיך, ואת הצלילה לתוך עולמות חדשים.

פעם הייתה לי תחושה שבתאטרון בארץ תמיד צועקים. אני לא יודעת אם השחקנים השתפרו או שאמצעי ההגברה השתכללו, אבל היום ההצגות זורמות והשחקנים נראים לי ממש טבעיים על הבמה.

אני לרוב לא עושה תחקיר על ההצגות, ומגיעה כמו 'טאבולה ראסה' – בלי שום דעות קדומות, ובדרך כלל אפילו לא יודעת מי השחקנים או על מה ההצגה. פשוט באה...

במקרה של "המוגבלים", התקשרו אלי מההיכל והציעו לי להחליף הצגה אחרת בהצגה הזאת. הסכמתי... מה אכפת לי?

וככה הגעתי, בלי ציפיות ובלי ידיעה מוקדמת על מה מחכה לי.

כבר בכניסה לאולם התפאורה עוררה ציפיות. אני חשבתי שמדובר במכבסה של ניקוי יבש, אבל מהר מאד התברר שאנחנו נמצאים בסלון כלות, המנוהל על ידי ורה ובעלה טוביה העבריין, שנכנס לנעליו הגדולות של אביה, בעסקים המפוקפקים של הברחת סמים.

כשהבן המוכשר שלהם מכניס לעסק טכנולוגיה מתקדמת, נראה שסוף סוף טוביה יצליח לגרום לאשתו קצת נחת, אבל אז העסקה מתפוצצת, והעבריין הכושל צריך למצוא דרך להעביר את הסמים למקדוניה.

בשלב זה נכנסים לסלון צמד אנשים עם מוגבלות, שמנסים להתרים אותם, כדי לאסוף כסף שיאפשר להם לנסוע עם ההצגה שלהם על רומאו ויוליה לפסטיבל של אנשים עם מוגבלויות שנערך ב...מקדוניה.

זה הרגע בו נדלקת הנורה הווירטואלית, וטוביה מחליט לנצל את האנסמבל של האנשים עם הצרכים המיוחדים כבלדרים, ללא ידיעתם.

ההצגה היא קומדיה (אבל מהסוג המצחיק באמת), ויש בה מחזה בתוך מחזה (שמשתלבים זה בזה בצורה נהדרת), יש בה הרבה מאד אנשים עם פגמים (אבל לכל אחד יש את הקסם שלו), ויש בה לגלוג על האנשים ה"רגילים" (אנחנו, הצופים במחזה?) והרבה מאד צחוק עם (ולא על) האנשים עם הצרכים המיוחדים.

אז אם עבורכם תאטרון מתקשר לזקנים משתעלים וזקנות עם מלאי בלתי נגמר של סוכריות עטיפות בצלופן, אתם יכולים להירגע, הצחוק באולם גובר על כל הרעשים המעצבנים האלה.

ואם גם אתם נרתעים כשאומרים לכם קומדיה, ועולה בראש מחזה צ'יזי עם בדיחות עדתיות וקומדיית סלאפסטיק, אל חשש! ההצגה הזאת פשוט קורעת!

צחקנו מההתחלה ועד הסוף, מההומור האינטליגנטי, מהניואנסים המעודנים, ממשחקי המילים, מאי-ההבנות הקטנות ומהדמויות הקומיות, שיצרו המחזאי גור קורן והבמאי גלעד קמחי, והפכו לאנושיות, מרגשות ומצחיקות, בזכות השחקנים המעולים האלה, שעשו לי ולכל אחד ואחת באולם את הערב: יורם טולדנו, ענת מגן שבו, אופיר וייל, אפרת בוימולד, אורנה רוטברג, יניב לוי, ליאור גרטי, נדב נייטס, אורטל אוחיון, דקלה הדר, יניב ביטון, חי מאור (וסליחה אם שכחתי מישהו...).

יצאתי מההצגה ואמרתי, שאני כבר מוכנה לראות אותה שוב.

תאטרון בית לסין, קניתם אותי! מתי אתם חוזרים למודיעין?

...ורק שאלה אחת נשארה לא פתורה: מה עושה שם תמונה של ששון גבאי על הקיר?

מי אמר שאוכל לא יכול להיות הי-טק?

כבר כמה זמן שאני מתכננת לכתוב על פדריק.

זו אחת המסעדות האהובות עלינו, במודיעין ובכלל, כי תמיד כיף לנו לבלות שם, בכל ימות השבוע, בכל שעות היום (והלילה), ונציגי כל הדורות מוצאים שם מה לאכול. גם הבררנים ביותר.

אז החלטתי לאתגר את הפדריקים, והזמנתי את חברתי הטבעונית, שבדיוק חגגה יומולדת, כדי לראות מה היא תגיד על המקום.

אני לא אעשה ספוילר כבר עכשיו, אבל אני ארמוז לכם שחששותי היו לשווא.

אז הגענו בצהרי יום חול לפדריק, והופתענו לגלות שהמקום מפוצץ. חיכינו קצת בחוץ, ומהר מאד המארחת החמודה הובילה אותנו לשולחן עם ספות, בסגנון דיינר אמריקאי.

מי לא היו שם. ילדים עם אבא (עוד גבר גרוש שלא יודע לבשל?), זוג פנסיונרים (סבתא שנמאס לה מהבישול של עצמה?), שתי בנות דקיקות שחלקו סלט אחד (ומה עם קצת חלבונים, בננות?), קבוצה של בני נוער שעשו מרתון צילומי סלפי, שולחן רב-דורי עם סבתא, אמא ושלושה ילדים קטנים, ובשולחן לידנו שלושה חבר'ה, שספרו לנו שהם עובדים בחברת סטארט-אפ באזור ומגיעים כמעט בכל יום לאכול שם.

המלצר החייכן קיבל את פנינו, והתנצל שחיכינו עד שהתפנה השולחן. כששאלנו אותו אם תמיד זה ככה, הוא אמר בחיוך "לא. בדרך כלל הרבה יותר עמוס." 

כמו תמיד, שכחנו לפתוח את התפריטים, כי היינו שקועות מדי בפטפוטי סרק ובמשחקים שעל המסך שמעל לשולחן. (אני גאה לבשר, שניצחתי את השחקן משולחן 11, ולא ביישתי את הפירמה במשחק איקס עיגול מורט עצבים.)

כשהמלצר ניגש אלינו שוב, קרענו את עצמנו מהמסך וסוף סוף התפנינו לפתוח את התפריטים. מה רבה הייתה הפתעתנו לגלות, שבמקום התפריט הישן והטוב יש לנו טאבלט מהודר חדש וחדיש.

ובתוכו מופיע כל התפריט.

  

האמת...התרשמנו מההי-טק! כזה דבר עוד לא ראינו במודיעין, ומעבר לתחכום הטכנולוגי, זה גם הרבה יותר נוח, שאפשר לראות כל מנה על המסך, ויש פירוט של הרכיבים של כל מנה. כבר לא צריך לקרוא למלצרים ולתחקר אותם, כמו במרתפי העינויים של השב"כ. וצמחונים / טבעונים / רגישים לגלוטן / לקטוז וסתם אכלנים-בררנים לא צריכים לחשוש ממרכיבים לא רצויים במנות שלהם.

אחרי שהזמנו (ולא, לא חלקנו סלט אחד כמו שתי 'כוסיות'), שקענו בשיחת בנות, עם עדכונים הדדיים על הילדים, הגברים, הבוסים והחברות שבחיינו. וגם הרמנו כוסית לחיים, כי לא בכל יום החברה שלי מחליפה קידומת.

כשהמנות הגיעו, נהניתי כפליים, כי אני יכולתי לנבור לה בצלחת, והמנה שלי הייתה רק שלי...

היא לקחה מנה של ראש כרובית (להבדיל מ"ראש כרוב"...) בתנור עם טחינה 

וגם דלורית עם צ'ימיצ'ורי

 אני לקחתי לעצמי מנה של רביולי ברוטב אדום

וחלקנו יחד סלט לבנוני אסלי

ואת הפיתה/פרנה הכי טעימה ומנחמת שטעמתי בזמן האחרון.

גם למי שמחפשת על מה להתלונן (כמוני) לא היה על מה. הכל הגיע מהר, חם, מוגש יפה וטעים-טעים!

  

כשגיליתי למלצר החייכן שלנו בסוד שאנחנו חוגגות יום הולדת, הוא צ'יפר אותנו בזיקוק בוער. היה לי לא נעים לבאס אותו שהחברה שלי לא אוכלת קינוחים, מה גם שחיסלתי הכל לבד, ואכלתי בשביל שתיים את הקרם ברולה המושחת שהזמנתי לי.

לא ברור מה הביך את החברה שלי יותר, הזיקוק, המבטים של הגברברים הצעירים שישבו לידינו או העובדה ששרתי לה בקולי קולות שירי יום הולדת.

אז כדי להרגיע את האווירה, התרווחנו לנו בספות לקפה קטן של אחר צהריים, שעזר לאוכל להתעכל, ולגוף להתאושש מכל הטוב הזה.

מבחינתי, היה עשר. 

ומה אמרה כלת השמחה, אתם שואלים? הנה ציטוט מדויק: "אויש, אני מפוצצת! היה מה-זה טעים! סוף סוף מסעדה משפחתית מגניבה ונעימה, שמתייחסת ברצינות גם אלינו הטבעונים!"

מזל טוב, אהובתי!

פדריק

מרכז ישפרו

08-856-0644

דף הפייסבוק של פדריק https://www.facebook.com/fedrikrest

(הערה: רוב התמונות צולמו על ידי. את החסר השלמתי מהמסעדה.)