כשבירתנו הנצחית חוגגת, זו בהחלט סיבה למסיבה.
משום מה, במודיעין בחרו לציין את יום ירושלים בחגיגה עם גוון דתי.
מה למופע דגלנות ולמקהלת חזנות לציון יום שחרור ירושלים?
אין לי
תשובה, וכיון שאני מנועה מלהכנס לנושאים פוליטיים, אשאיר את השאלות האלה תלויות
באוויר.
מה שאני כן אומר, הוא שלכבוד יום ירושלים, עיריית מודיעין הכינה לנו
חגיגה קטנה:
הוקרנה בפנינו מצגת עם תמונות של ירושלים, אז והיום, מלווה בשירים
חסידיים, בשפה שלא ידעתי אם היא יידיש או אנגלית,
ואז זכינו לראות את בנות האולפנה במופע דגלנות מרהיב,
לשמוע את מקהלת החזנות של מודיעין בשירי ירושלים מן המקורות, מלווים
במקהלת פרחי מודיעין, ששרו בקולות הסופרן שלהם את השירים שנכתבו עוד לפני שהסבים
שלהם נולדו,
ואפילו כובדנו בנאום חוצב להבות של איש עם בלורית, שאמרו שיש לו תפקיד
כלשהו בעירייה, והוא כל הזמן הדגיש שראש העיר הפציר בו להזכיר אותו בנאומו
(וואט??!?),
ואז סוף סוף קבלנו את כוכב הערב – קובי אפללו.
קובי הגיע במיטב מחלצותיו (חולצת טריקו חומה, שלא החמיאה לו מי-יודע-מה
לפיגורה),
והיה נרגש וחגיגי לכבוד ירושלים הקדושה,
והזכיר את הקדוש-ברוך-הוא לא פעם ולא פעמיים
(לא יודעת אם בשביל הקהל
או בשבילו, אבל אדם חילוני כמוני מרגיש צורך לציין את זה),
אבל כל זה שולי, כי קובי אפללו נתן מופע נפלא של שיריו המדהימים.
הייתה גם הופעת אורח של זמר נמרץ עם ציציות משתרבבות, שקפצו יחד אתו, ומילים
עם גוון של חוזר בתשובה, שמעולם לא שמעתי את שיריו, אבל הנערות בקהל ידעו את כל
המילים בעל פה,
ושוב, כל זה לא חשוב, כי קובי היה פשוט מקסים!
עם החיוך המבויש והכובש שלו, הוא שר שירים מקוריים שלו, ועשה גם
קאברים לזמרים ישראלים כמו פוליקר, וריגש את הקהל ואותי.
השלב שבו עדת ילדים קפצה אליו לבמה והתעקשה להצטלם אתו בסלפי, תוך כדי
השירה שלו, הייתה קצת מביכה, אבל הוא לא נתן לזה להפריע לו, אלא איפשר להם להצטלם,
צחקק קצת והמשיך לשיר, כמו מקצוען!
והמגדלים של מודיעין התמרו סביב האמפי של עירוני ב', כמו חומותיה של
עיר דוד עליהן הופקדו השומרים, והייתה אווירה קסומה ומקסימה.
חג שמח, ירושלים.
חג שמח, מודיעין.
