סתיו, סתיו, סתיו...

עונות השנה מתחלפות, ואתן גם הפסטיבלים של העיר מודיעין. וכשהנחליאלי מבקר אצלנו, החצב פורח בצדי הדרכים ועלי השלכת מתחילים לנשור, זה סימן שבא הסתיו, המבשר על "פסטיבל צלילי סתיו" של מודיעין.

מתברר שזו השנה ה-16 שעיריית מודיעין מפיקה לנו פסטיבל מקסים שכזה, ואם בשנה שעברה קנינו כרטיסים למופעים בתשלום, השנה עד שהתעוררנו, כבר כל הכרטיסים אזלו. גם זו דרך למדוד הצלחה של אירוע שכזה...

אז לא ראינו את יודית או את שלומי, לא קונצרט קלאסי ולא מחווה לאריק איינשטיין, אבל נהנינו מאד משלל מופעי חינם, שהוצעו לנו בהיכל התרבות ובמקומות שונים ברחבי העיר.

כרמי שמרון האנרגטית הקפיצה את האמפי של ההיכל עם מבחר שירי סול ו-אר אנד בי בעיבודים מדליקים. פצצת האנרגיה עם העיניים השחורות העמוקות שלה, נגעה בכל אחד ואחת מיושבי ההיכל, ולא עצרה לרגע. אריתה פרנקלין, אדל וביונסה זכו לביצוע מרשים לשיריהן, אבל לא רק הן. גם צ'אקה קאן, סטיבי וונדר ומייקל ג'קסון קבלו ייצוג מרשים.

הקהל כל כך עטף וחיבק את הזמרת והלהקה, עד שהיא אמרה (וגם כתבה בדף הפייסבוק שלה) שכזה חום היא כבר מזמן לא קבלה מקהל. כבוד למודיעינים, שיודעים לעשות לאמנים קבלת פנים...

להקת מונטי פיורי העלו כאן שואו שלם, כאילו היו להקה אורחת מאיטליה, וזה היה חמוד מאד. השירים האיטלקיים סחפו את כולנו (ואפילו הייתה מישהי בקהל שידעה לשיר את כל מילות השיר, ביחד עם הזמר הממושקף והמצחיק של הלהקה).

כל הלהקה (כולל פרנצ'סקה, רוברטו ולורנזו) היו לבושים בבגדי היפסטרים משעשעים, והסולן אפילו עשה נסיונות לשיר בשפה של המקומיים.

בסוף מופע עליז מאד, הם התנצלו שהם צריכים לסיים, כי המטוס בחזרה לאיטליה מחכה להם. אני מניחה שמק-סי-מום הם עלו על מכונית פיאט חבוטה והצפינו אתה עד לתל אביב. אבל אולי גם לא...

גם כוח מקומי משלנו היה בפסטיבל. מקהלת קלי קולות של הניה דננברג הופיעה בהיכל, עם מבחר שירים ישראלים והרמוניות קוליות נהדרות. ראו שהם מקומיים, ולמרות שהם ספרו שכבר עשרים שנים הם שרים ביחד, ראו שהם גם נרגשים, אבל גם זה חלק מהקסם שלהם.

הפינאלה, כמו תמיד, הייתה תזמורת ה-Jazzpipes, תזמורת הביג-בנד של מודיעין, בניצוחו של אלי בנאקוט. הרפרטואר לא מאד משתנה אצלם משנה לשנה, אבל עדיין כיף גדול לשמוע אותם ואת הזמרת המלווה אותם, לרקוע ברגליים לצלילי הנעימות, למחוא כפיים במקומות הנכונים, וליהנות מהעיבודים המיוחדים שלהם גם ליצירות ג'אז מוכרות וגם לשירים ישראלים, כמו היצירה שפתחה את המופע שלהם.

סתיו

(מילים: שמשון חלפי, לחן: משה וילנסקי)

כבר נושרים העלים בשדרות וגנים 
כבר רוכבות במרום שיירות עננים 
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו
סתיו...סתיו...סתיו...

כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים
ונשאו הן אתן אחרוני השירים
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו
סתיו...סתיו...סתיו...

מפליגות אוניות בימים רחוקים
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו
סתיו...סתיו...סתיו...

כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה
עוד נושא בלבו מין תפילה עתיקה
עוד נושא בליבו, אך לשווא, אך לשווא
סתיו...סתיו...סתיו...

עייפים ולאים בגנים הצללים
והכל כה דומם, נעתקו המילים 
כבר איננו אוהב, האחד שאהב 
סתיו...סתיו...סתיו...

ואחרי השיר המופלא והפסטיבל הסתווי הזה, גם לי נעתקו המילים, אבל עדין אוהבת...

(ומילה למחלקת תרבות:

באמת כל הכבוד על ההפקה, אבל...

אנחנו מבינים שבאתם לעבוד ולא לשמוע מוזיקה, אבל לנו מפריע שאתם מדברים בלי הפסקה לכל אורך המופעים. כן, במיוחד את עם הקול העמוק...)