נפגשים במרכז (איזה מרכז? מרכז רננים!)

יש לי חברה ממכבים.

לא נורא. זה קורה לכולם.

היא חיה לה בבועה שלה, ועושה גיחות מחוץ ליישוב רק למינימום ההכרחי.

כשדברנו על פגישה, היא התעקשה שאבוא לפגוש אותה "במרכז".

עכשיו... כמודיעינית ותיקה וגאה, אני יודעת איפה זה הקאנטרי סנטר ואיפה זה קייזר סנטר וגם איפה נמצא מודיעין סנטר (תגידו לי, מה הקטע הזה עם סנטר? מה אנחנו באיידהו או נברסקה??). הבעיה היא שאני לא לגמרי בטוחה איפה זה המרכז של העיר הזאת שלי.

אז מסתבר שיש אנשים, שהמרכז בשבילם הוא המרכז המסחרי של מכבים, שכבר מזמן לא הגעתי לשם ולא התעדכנתי במה חדש.

ובכן, רבותי, יש חדש!

מרכז רננים (כן, כן, למרכז יש אפילו שם רשמי) הוא מרכז שכונתי, קטן אך כפרי, קסום ומלא בהפתעות.

יש שם גם מספרות (שלוש, אם ספרתי נכון), גם חנויות בגדים (שש או שבע, למען האמת), שתי חנויות של חפצי נוי לבית 
(על אחת כבר כתבתי כאן: http://mylifebydana.blogspot.co.il/2014/12/blog-post.html),
חנות כלי כתיבה (שקניתי בה ספרי לימוד לילדים שלי, לפני הרבה שנים), מספר קוסמטיקאיות, כמה מרפאות שיניים, שתי מרפאות לחיות וכמה מרפאות לאנשים, סוכנות נסיעות, משרדי עורכי דין, רואי חשבון וסוכני ביטוח, חנות נעליים, מתפרה, חנות כלי עבודה, או טמבוריה, כמו שקראנו לזה פעם (שאני זוכרת את עצמי נוסעת אליה, אי-שם בתחילת הדרך שלי במודיעין, וקונה בה אביזרים לבית, כשעוד לא היה איפה לקנות אותם בתוך מודיעין), חנות לממכר לחמים ומאפים, אטליז (שיותר מתאים לו השם האמריקאי דליקטסן), בית חב"ד, סופרמרקט אחד ושני גילויים חדשים ומשמחים מאד:

בפינה אחת ניצבת לה חנות של "משק עפאים לחקלאות בת קיימא", שמציעה ירקות, פירות ומוצרים טריים, אורגנים ואחרים, לחמים, כריכים, גבינות, שמן ודבש.

משהו בעיצוב של המקום הזכיר לי צרכניה (צורכניה) של פעם, עם קירות חשופים וצינורות גלויים. עם ארגזים ישנים ותנור כמו שהיה לסבתא שלי במטבח הפצפון שלה.

קניתי לי כמה מוצרים, ככה בשביל הפינוק, ואני ממליצה (בפה מלא) על קישונים (שזה הרבה קישים קטנים) במילוי תרד, וגם על נקטרינות מיובשות ועל הגבינות הנפלאות שלהם.

בפינה אחרת ממוקם לו "קפה מכבים", שעבורי היה תגלית של ממש! החברה שלי טוענת שהוא נמצא שם כבר לא מעט חודשים, ושבימי שישי הם מגישים ארוחת בוקר בליווי מוזיקה חיה. בפעם האחרונה שהסתכלתי, הגישו במקום הזה בדיוק אגרול ומרק וון טון, אז מבחינתי זה חידוש מרענן.

ישבנו לנו בתוך בית הקפה, כי היה קר מדי בשבילי לשת בחוץ, והזמנו לנו סיידר חם שחימם אותנו מבפנים.

 אחרי סקירה מהירה של מה קורה אצל כל אחת מאתנו, התפנינו להציץ בתפריט.

אחרי התלבטות קצרה, הזמנו מנה שנקראת "בקטנה", וכללה צלוחיות קטנות עם מנות נחמדות ולחם עגול חם, פריך ומתפצפץ, שמאד נהנה מליטופים של חמאה. הצזיקי היה טעים, ושלושת סוגי הסלטים שהוגשו - עדשים וקינואה, קפרזה וסלק היו מאד נחמדים. אני פחות התרשמתי מעלי הגפן ומהכרובית, שהפתיעה בתיבול החמצמץ שלה.

העברנו יחד כמה שעות טובות של הרבה פטפוטים, עדכונים הדדיים וריכולים. המקום הקטן והאינטימי התאים לנו בדיוק. השירות היה אדיב וחביב, המוזיקה הייתה נעימה, התאורה הייתה טובה (בדיוק מה שצריכה קשישה כמוני, שהראייה שלה הולכת ונחלשת), ורק מכונת הקפה הפרה לי את השלווה מדי פעם, והפריעה לי לשמוע את החברה שלי (כי, מה לעשות, קשישה כמוני גם לא שומעת מי-יודע-מה).

ממש נהנינו מהבילוי המשותף, ואני בהחלט נהניתי מהגילוי מחדש של מרכז רננים - מרכז משפחתי ומקסים.

שווה לשנות גישה ולהכניס את "המרכז" לג'י.פי.אס הפנימי שלכם, כי ברננים מחכות כל מיני הפתעות, באריזה צנועה, כפרית ומאד לא יומרנית.

מרכז רננים

שדרות המכבים, מכבים

ויש גם דף פייסבוק חדש דנדש:

https://www.facebook.com/renanim.maccabim