מי אמר
שמודיעין זו עיר שינה?
מופעי
מוזיקה שווים במסגרת לילות ענVה
מי אמר שמודיעין זו עיר שינה? הקיץ הזה העיר שוקקת פעילות. בכל שעות
היום. וגם בלילה.
אז... היו לנו מגלשות מים ענקיות, והיו ירידי החלפת ספרים, והיו קבלות שבת, וסרטים
ומופעים לילדים, ועוד שלל אירועים שבטח פספסתי, אבל אני רוצה לדבר אתכם על
"לילות ענבה".
במוצאי שבת, אחת לשבועיים, זרקורים רבי עוצמה מאירים את שמי העיר ואת
פארק ענבה. ומאות (כן, מאות. נחזור למספר הזה מאוחר יותר) אנשים נוהרים אל עבר
האמפי שבפארק.
זוגות זוגות, קבוצות קבוצות, הם מתיישבים בכסאות המתכת (שהספיקו כבר
להצטנן קצת מהחום הנורא שאופף אותנו) או פורסים מחצלות ושמיכות על הדשא, שולפים
בירות וכיבוד קל, ומתכוננים לערב של אחלה מוזיקה.
התחלנו את העונה עם "להקת התפוזים", ששרו לנו את הקלאסיקות הישראליות
והקפיצו את כולם. גדולים וקטנים, דתיים וחילוניים. כולם שרו, רקדו, או לפחות
התנועעו לפי הקצב. היה נפלא לראות גם את הילדים הקטנים מסביב שרים את כל המילים של השירים יחד אתנו.
המשכנו אל מה שהיה (לפחות עבורי) השיא עד כה – המופע המחשמל של "להקת
רוקוויל".
לא משנה כמה פעמים אוליב יגיע למודיעין עם הלהקה שלו, אני תמיד שם, ואני
תמיד נהנית! הפעם, לכבוד ט"ו באב והירח המלא שהיה תלוי מעלינו, הם העלו מופע
של שירי אהבה מאז ומעכשיו.
הקהל נהנה מכל רגע, אבל השיא הוא תמיד, כשהם עוברים לקאברים שלהם ללהקת קווין. הם כל כך טובים ונאמנים למקור, שנראה לי
שאם נשים "שאזאם", גם התוכנה תתקשה להבחין בין אוליב לבין פרדי.
הקהל היה
משולהב, והרחבה שלפני הבמה הייתה מלאה עד אפס מקום בעשרות מפזזים.
בסוף המופע, לא היה ברור מי
התאמץ יותר. הצופים הרוקדים או האמנים שעל הבמה.
We thank you all!!
השבוע הגיעו אלינו איקי לוי ו"הראסטה היברו מאן" (או שמא היו אלה ההיברו ראסטה
מאן? אני ממש לא סגורה על זה...) שנתנו לשירים מוכרים את המקצב והגרוב של מוזיקת רגאי. כוורת ובוב מארלי התערבבו
על הבמה, והקפיצו גם את הקהל וגם את הסולן התזזיתי, שלא הפסיק להתלהב
מהאנרגיה המטורפת של הקהל המקומי. יא מאן!
כיף לראות קהל מגוון, מכל שכונות העיר, מכל קבוצות הגיל, מכל פלחי
האוכלוסייה, נפגשים על שפת האגם שלנו. זה הזכיר לי את אותם שבטים, המתכנסים על גדות הנהר המקומי,
לטקס פולחן, שכולל דקלום פסוקים וקפיצות למיניהן.
כיף לראות וכיף להיות. אנחנו כבר מחכים בכליון עיניים למופע של
ה"היביג'יביז" בעוד שבועיים, וכמובן לשירי מימון ושמעון בוסקילה, שאמנם
יופיעו באמפי בעמק החולה ולא בענבה, אבל בטוח שיהיה אשש...
ובאשר למספרים:
אמרתי שמאות אנשים נוהרים למופעים.
אבל בעיר מודיעין, שגרים בה עשרות אלפים, אני קצת מאוכזבת שנשארים בפארק עוד
מקומות שאפשר לראות בהם את הדשא.
איך זה שלא כו-לם מגיעים למופעים החינמיים האלה, שעושים טוב על הלב
ומהווים ספתח מושלם לעוד שבוע של עומס חום בלתי נסבל?
איך זה שלא כל מי שאני מכירה בעיר מגיע לשם ליהנות יחד אתנו?
ברור שלא כולם יודעים מזה, כי לו ידעו, ודאי שהיו מגיעים. מה, לא?
אז, חברים, תבואו! בטוח שיהיה כיף...
לא צריך לנסוע רחוק.
לא צריך לגהץ את האשראי.
לא צריך להתלבש יפה.
לא צריך להתכונן.
פותחים את הדלת. צועדים ברגל כמה דקות (מי יותר, מי פחות...) אל מרכז
העיר ושמאלה, ואתם שם. במופע הכי חם בעיר.
מחכים לכם...
ועוד מילה 1:
בואו ננסה לאמץ את השם המקסים "פארק ענבה" עם V. כמו ענווה, שזה משהו שלא יזיק לאף אחד
מאתנו, וזה כל כך הרבה יותר יפה בעיני. ואולי נתחיל בכך שעיריית מודיעין תשנה את
הכיתוב והניקוד על שלטי ההכוונה שלה.
ועוד מילה 2:
מתי כבר נוכל לוותר על השם הארוך והמייגע הזה
מודיעין-מכבים-רעות? שם העיר הוא מודיעין. לא צריך שכל אמן שמגיע לכאן יוכנס
למאבקי הכוחות של היישובים שסופחו לעיר שלנו. בואו נתקדם...
