כל שנה, כמו שעון, הם מעלים מופעי חנוכה, ומזמינים את תושבי מודיעין
ליהנות, חינם אין-כסף!
אז אם "זוז במחול" עורכים את מופעי החנוכה המסורתיים שלהם, שאני
לא אבוא??
בשעת אחר צהריים מאוחרת, בנר שני של חנוכה, הגעתי לאולם הספורט ותפסתי
מקום על הכסא הקפוא.
מאות הורים, אחים, סבים, דודים, שכנים וחברים מלאו את היציע, שבדרך
כלל מלא באוהדים של שחקני משחקי כדור, והפעם היה מפוצץ בחובבי ריקוד.
מופעי החנוכה מסכמים את השליש הראשון של השנה, והשנה היו שישה מופעים
שונים, כשבכל מופע הופיעו קבוצות שונות, מכל המרכזים של הסטודיו. כל קבוצה הופיעה בריקוד
אחד, רובם ריקודים חדשים, שרק בחודש ספטמבר התחילו לעבוד עליהם.
הערב נפתח בהדלקת הנרות ושירה של כמה שירי חנוכה.
מיד לאחר מכן, בלי פטפוטים מיותרים, נגשנו ישר לעניין שלשמו התכנסנו - מחול!
קבוצות שונות, עם ריקודים שונים, תלבושות שונות, מקצבים שונים וסגנונות שונים עלו, זו אחר זו.
אני לא זוכרת את שמות הריקודים, המורים או הקבוצות, לא היה לי פנאי להסתכל על
המסך, כי הייתי כל כך מרותקת למתרחש מול עיני.
אני בעיקר זוכרת תחושה של תנועה בלתי פוסקת, משך כשעה, של ילדות (וגם
ילדים) מוכשרות (וגם מוכשרים), שעלו וירדו מהבמה (או ליתר דיוק – מהפרקט), בזרימה
חיננית, בלי תקלות, בלי עיכובים, בלי טעויות.
והילדים האלה, שהם כל כך צעירים, וכל כך מוכשרים, קפצו גבוה, דלגו בחן,
רחפו באוויר, נעו בחלל בכזו חיוניות, וספרו סיפורים שלמים בלי אף מילה.
הקטנטנות היו מתוקות, הגדולים מקסימים והבוגרים ממש מקצוענים!
כולם הופיעו יחד, ונתנו שואו שלם, שנגמר מהר מדי, לטעמי, והשאיר לי טעם של עוד.
ואז יצאתי לי מהאולם, ובראש התנגן לי שיר החג הזה, שאמנם מדבר על
סביבון, אבל פתאום נראה לי כל כך מתאים לאירוע:
"...הוא
מסתובב ומסתובב לו שוב ושוב.
סביב סביב ימינה שמאלה או ישר,
ולא איכפת לו כלום הוא מאושר.
...הוא רק רוקד רוקד רוקד וקצת גם שר,
סביב סביב,
ימינה שמאלה או ישר.
הוא רוקד לו סתם, נהנה מן העולם..."
חג אורים שמח!
ותודה ל"זוז במחול" גם על התמונות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה