עדלאידע בסימן עשרים למודיעין

במסגרת פולחן האישיות של העיר מודיעין, השנה העדלאידע הוקדשה לחגיגות עשרים שנה לעיר העתיד, וכל ילדי העיר הביאו מתנות, עוגות, פרחים ושלל ברכות.

הילדים הפרטיים שלי אמנם בגרו, אבל אני ממשיכה להתלהב מהעדלאידע, כאילו הייתי ילדה קטנה. ובכל זאת, אני לא יודעת אם זה סממן של הזדקנות העיר, אבל נראה היה לי, ככה במבט מהצד, שיש פה הרבה פחות ילדים קטנים עומדים לצדי הכביש וצופים בתהלוכה.

ושהקהל היה טיפה אדיש יותר מבשנים קודמות...

אני זוכרת זמנים, שהילדים שלי צעדו, נרגשים עד השמיים, ואני ניסיתי לשווא להשיג מקום בשורה הראשונה כדי לנופף להם ולצלם אותם, צועדים עם חבריהם לכיתה וצועקים קריאות מוראל בחרוזים. הפעם מצאתי לי מקום בשורה הראשונה, ואף אבא עם ילד מנוזל על הכתפיים לא הסתיר לי.

התהלוכה הייתה יפה, המוצגים נחמדים, בתי הספר לא יצאו מגדרם בתחפושות, החוגים הפגינו יכולות מרשימות תוך כדי הליכה, והמכובדים נופפו לעוברים ושבים בסגנון מלכת אנגליה.

ראיתי את בתי הספר צועדים, את חוג הגלגליות ואת חוג האקרובטיקה, את הקפוארה, את הצופים, את כנפיים של קרמבו ואת כל שאר המפעילים:

 

כשראיתי את הרקדניות היפות של "זוז במחול" צועדות מולי, עם שלט שאומר שגם הם חוגגים השנה עשרים, נזכרתי בשיר "נשים רוקדות" של יורם טהרלב, שמתיחס לאלה החוגגות את גיל עשרים:

בנות עשרים יוצאות בריקוד 
כי חתן הן מוכרחות לצוד 
מי שלא תצוד בבוא זמנה 
תישאר לה רווקה זקנה 
שנות העשרים הן שנות נעורינו 
כבר יצאנו מחסות הורינו 
מחסות הורינו רק יצאנו 
וכבר יש לנו בנות שלנו 
באנה, באנה הבנות 
בשמחה וגם בעצב 
כך נרקוד לפי הקצב 
אם נרצה או לא נרצה 
אז תזמורת מוסיקה
במחול נצא

זמזמתי לי את השיר בקולי קולות, בידיעה שאף אחד לא ישמע את הזיופים שלי, מבעד לרעש שבקע מהרמקולים וקריאות ההתלהבות של הקריין המשולהב.

בדקתי בפייסבוק, תוך כדי וגם אחרי, והתושבים לא הפסיקו להרעיף ברכות ותשבחות לעיר שלנו ולעוסקים במלאכה. אבל מבעד לכל הקולות החיוביים, בכל זאת זיהיתי קול אחד קטן מביע מחאה:

אחד מהצועדים עם הנהגת ההורים העירונית הניף אל על שלט ששאל, אם לא הגיע הזמן לפתוח כאן בעיר אוניברסיטה.

מעניין מה יש לפרנסי העיר לומר על זה...

היה מושקע, היה צבעוני, היה קצת דליל יחסית לשנים קודמות, והיה קצת חבל שהילדים בקהל לא היו מחופשים (ככה זה כשהעדלאידע מקדימה  את החג בשבוע...) אבל היה שמח.

אם נרצה או לא נרצה...

את התמונה המתוקה הזאת מצאתי בדף של עיריית מודיעין,

ושאלתי את עצמי, למה ראש העיר שלי מתכרבל עם הסמל של עיר הבירה שלנו,

ובעצם.. מה עם איזה קמיע עירוני משלנו??